חיפוש

בכיוון הרוח

ערב ראש השנה 

טראמפרזידנט

the-direction-of-the-wind-trumpresident-elect-avital-alter

מותק

ספר ילדים חדש

motek-avital-alter-2016

נורבגיה

Sansliberte, Avital Alter

שבתי מנורבגיה בה היה לי הכבוד, לקבל את הפרס הראשון לקריקטורת "חופש הביטוי" מארגון UTO, פסטיבל שבמקורו נערך לזכר הקריקטוריסטים והעיתונאים שנרצחו ב"שארלי הבדו". הכנס שנערך אך לפני כמה ימים היה מיוחד במינו. הייתי האמנית היחידה, כמו גם הישראלית היחידה, מבין שלל הדוברים, שכללו עיתונאים, פוליטיקאים, אקטיביסטים ומומחים עולמיים לכלכלה, חברה ודת. מלבד טקס הענקת הפרס, נאם כל אחד מאיתנו מנקודת מבטו ומקצועו על קיצוניות וסובלנות. את נאומי בחרתי לשאת בעת הזו על חשיבות האמנות וחירותה לחיי כולנו בעבר ובהווה, כזהות אישית וציבורית, תוך הדגשת נקודת מבטה של היהדות, כאדם מאמין ויוצר גם יחד.

כנס מרגש ומשמעותי בו המשותף לרוב הצלילים וגווני הקולות שנשמעו בו מכמה קצווי עולם, היה שלא עלתה מהם קינת הפסימיות הטראגית וחסרת האונים הנפוצה כ"כ היום. פגשתי, האזנתי וראיתי לא מעט אנשים שוחרי חופש אמיתי, זהות וידע, נטולי ייאוש, מלאי תעוזה, אכפתיות, ועשייה, אנשים שהקרבה אישית אינה מילה גסה עבורם, ובכל אשר הם עושים או מדברים הם אינם נופלים לדרמתיות יתר (גם כשאירועי חייהם האישיים והציבוריים היו כאלה) אנשים שברובם לא מתכסים בכסות פוליטיקלי קורקט תקשורתית או פוליטית, אינם מהססים ללמוד, להביט, לנתח, לדבר במילים ברורות וישירות על המציאות הקיימת כולה ולחפש דרכים יצירתיות ומבוססות להיטיב אותה.

To Be Free or Not To Be, AvitalAlter

אחת הסיבות לייחודיותו של הכנס עבורי היו האנשים שהציגו והעניקו לי את הפרס והפרס שבחרו ליצור עבורי: שני האיראנים  מוחמד מוסטאפיי ו מרים פאג'יהימאני. אמנם איני שוגה בדמיונות שלום או תיקוני אינסטנט ולבטח עוד רחוק היום, אך  אוכל להעיד ללא ספק שהגולים האיראנים שפגשתי, שבוודאי אינם מעידים רק על עצמם, קיבלו אותי בסבר פנים יפות והכנסת אורחים חמימה מאין כמותה. הפרס שהוזמן ונעשה במיוחד למאורע – העתק מדויק של גליל "הצהרת זכויות האדם של כורש". גליל שנמצא כיום רק במקום אחד בעולם – ב British Museum בלונדון הוא סמל חירות מהותי, משמעותי ליהודים, לפרסים ולכל בני האדם שלבם שוחר חירות, זהות אישית, תרבותית, דתית, ולאומית, כמו גם ואולי בעיקר, לכל מי שמאמין בחשיבותה של היכולת לנסות לראות הן את עצמך והן את הזולת, לעמוד על טובתך ועל טובת האחר גם יחד.

UTO cyrus cylinder Award
פרס חופש הביטוי 2015

זהו עידן בו פחות ופחות אנשים מאמינים בכוחה של הקריקטורה בפרט ואמנות בכלל להשפיע ממשית על חיינו כציבור וכפרטים, אבל הקריקטורה הקטנה ששלחתי היא רק חוליה קטנטונת בשרשרת ארוכה של קריקטורות, איורים, ציורים, כתבים, מחזות, סרטים וצלילים גדולים וחשובים מזו הקטנה שלי, שהשפיעו בדרך כזו או אחרת על החברה, על חלק ממנה או על החיים האישיים. עובדה היא שציור אחד ששלחתי לאי שם, הדהד בראשם של אחרים רחוקים והניע מחשבה וכוונה לכדי צעד קטן משמעותי, שונה וחדש. וכמו אותה קריקטורה קטנה שלי שיתכן והניחה אבן פינה זעירה על דרך משותפת חדשה, כך הפרס המיוחד שבחרו אלו להעניק, פרס שיחד עם כל המאמץ, המחשבה, הוויתור וכוונות הלב מאחוריו, כעת הוא בוודאי מלאכה של אמנות שביכולתה לסלול דרכים למחשבה, לקיום ואולי לבנייה.

זה לא פשוט להגיע כנואמת ישראלית יחידה למדינה בה אך ימים קודם הוחלט לסמן ולהחרים מוצרים, מדינה בה בחלק מבתיה"ס "יהודי" היא עדיין מילת גנאי, ומדינה בה די נדיר לפגוש יהודים ק"ו ישראלים, אך התקבלתי ע"י כל מי שפגשתי, מנורבגיה ומחוצה לה, בחמימות, הערכה, עניין, כבוד ורוחב לב – ופגשתי אנשים שאמנותם היא אמנות אהבת הזולת הכנה. שמחתי להיות חלק מאירוע זה בשעה מהותית לחברת העולם בכלל ולזהות וחירות האמנות החופשית בפרט, ואמשיך לשמוח לעשות זאת בכל מקום שאתבקש.

אני מצרפת לינק וידאו לנאומים, ביניהם שלי לתוכניה ולמאמר ב Ynet.

שנה עברית חדשה

ברכת שנה טובה

New Jewish year-2016, Avital-Alter

בדבש שמש ישראלית, נשטף רסס אפלולית. מכל חלון ופרוזדור, נצנץ קול הדור, הקיים והנולד, טייל יד ביד. באור פניו הילכו לאיטם, עת נעורו ישניו מתרדמתם.

וזהב שמלת הדבש, על כל באי עולם נלבש, מחמם לב הסובל מקור, פורץ פתח לקרן אור, בזמן המתגלגל בשחוק, כענן צמר גפן מתוק. פורץ נוצץ ומאיר, כל שלט דרך ועיר, מזמין כך כל אדם, לצעוד מחדש בחוצות כְּתַם. לשאת מבטם מעלה ועוד, לאתר ממרפסתם, ציפורי נדוד, החגות מזמן לזמן, בין שבר עב לרסס ענן.

New Jewish year-2016A, Avital-Alter

וכל אבק במפתן מרפסת, רוח החג לאיטה כובסת, את הדרך ממהרת לפלס, לצעדת חג מבקשת להיכנס. מפלסת תעלות אזני אנשים, חתומות בהוד כחש, לקולות חדשים, צרודי גרון מלחש. מפלסת ניצוצות שמש מאירים, מתוך רווחי שיירות הציפורים, מפלסת ערפל תעתועי, מחלונות גג קצרי רואי, בצבע שוטפת המכחולים, טיפות הדיו ממלאת, עת בצעד עיקש, ובקו ובמילים, ראשית עולמות בוראת.

והיא מרעננת הרֵעות, מצרפת הדרכים, בחֵן אפשרות, אהבת אחים. וכל העת לא שוכחת מאין נשבה, ולאן תשוב, עת עוטפת בדבש תקווה, עתיד האנושות.

שנה טובה!

סגור לתגובות.

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑