בן לילה ויום, הגענו הלום, לעידן הטכנולוגי, המעט דל-אידאולוגי. על אף שהתקופה משופעת, בתפוחי דעת, ובין הגלוי שהינו, לנסתר, הנבחר או שאינו, מכופתר, מכוסה מהודר, כתמיד משודר.

המצרך הדיגיטלי, בעולם הגלובלי, לכל עבר נפוץ ושמיש, ואת קרנו בכל רגב משריש, והנה נזקקים לו כולם, כמו היה לחם, מים, או גג לראשם. וצף כך תפוח הידע בחלל, ומחליף הדעת ככל שיוכל, ונדמה כי במכת אלחוש, כעקיצת יתוש, יורשת מערכת כוכביו הצוללת, מערכת ערכים כוללת. אך לא כך היא, העת פתוחה מתמיד היא, ורוח חירותו של האדם חזקה מכל העתים היא. כך בזכות העידן ורוח הדעת, אמנותנו מגעת, לרבים ורחוקים מאיתנו, הרבה יותר משאי פעם חלמנו, קום עם התעודד, עוד חזון למועד.