כך עזב לו דודי, בכזב הוליוודי, בגלימה פרחונית ושמלה מתנפנפת, בעשן כוכבי ואבק ואספסת, חמק בעד הסבך שהבעיר, הציל את האחד אשר הכיר, והותיר אביב ערבי, דולק בעקבי.
האוהב הפוצע אהוב
למען תיישר דרכו וישוב
בביתו של אהוב הוא ישוב
וקשוב ומוכיח
חובק ומטיח
ולא ירחיק עד יותר
ממפתן הדלת
ולא יפצע אהובו
מבעד קיר של בזלת
ולא יבנה מבצרו
באחד משבילי הדרכים
אך יהא נתון תמיד
בין השבילים