שלוש קריקטורות הוכרזו כזוכות בפסטיבל I am Charlie בדרמן, נורבגיה וזו שלי ביניהן. ביום ו' האחרון פתח תיאטרון דרמן שבנורבגיה שעריו המאובטחים לפסטיבל קריקטורות מרחבי העולם, מתוך למעלה מ600 קריקטורות כמאה הוצגו על קירות התיאטרון. את הפסטיבל קיים ארגון הסובלנות הבינלאומי(UTO) בכדי לכבד את העיתונאים והקריקטוריסטים של שארלי הבדו ולמען חופש הביטוי. עיתונאים, קריקטוריסטים, אנשי בידור, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים התדיינו על הבימה בפאנלים שדנו בקריקטורה, חופש ביטוי, סאטירה ודת.
לא הכל זרם על מי מנוחות, בעקבות האירועים בקופנהגן אך ימים מספר טרם האירוע, שירותי הביטחון של דרמן ביקשו להגביר את האבטחה, גלאי מתכות הוצבו בכניסה, כלבי גישוש סרקו את האזור, וטבעת אבטחה הקיפה את התיאטרון, מספר צלפים הוצבו על הגגות וניידות ברחובות הסמוכים קיבלו את פני הפוליטיקאים המועטים שהעזו לבוא, כמו גם את העיתונאים והקריקטוריסטים שבאו כולם בנחישות ובעוז.
אין זה עניין של מה בכך להיכנס לתערוכה הנלחמת על חופש הביטוי דרך מערך אבטחתי כבד. אך העיתונאים והקריקטוריסטים סירבו להיכנע לאיומי ההפחדה, אף לא לאלו של המטיף נג'מודין פראג': "כשמדובר על מה שקרה בצרפת, אני באופן טבעי שמח שזה קרה" אמר אך יומיים טרם פתיחת השערים לטלויזיה הנורבגית המטיף המוסלמי הרדיקלי וקינח באיום: "מי שפוגע בכבודנו חייב למות". על אף שכמה מהם נאלצו להיכנס לאולם התיאטרון כשהם מלווים בשוטר חמוש, התייצבו הקריקטוריסטים בחרבי עפרונותיהם השלופים, בשריוני מכחוליהם הדרוכים, וביריעות דפיהם האינסופיות, מוכנים לעוד משימה של קיום ובניה.
caricatal.wordpress.com 