עד דלא ידע
"תרדמת התבונה מולידה מפלצות", חרט פרנסיסקו גויה נחרצות, לפני כמאתיים שנה, וכעת מביט הקהל בקוסם התבונה, המרדים הגיונות בטקסי אשכבה, תחת מופע דמיונות שלום ואהבה, הסחה של דעת, ואמונה מתעתעת. והנה מבלי שמורגש, מתגלה ומופיע סדר עולמי חדש, בהנף של יד ושרביט, על שמי המדינה היהודית, בזריזות ידיים וחימה, על גיליונות מהירי חתימה, שוכח העולם את שעשה עמלק, מזדרז מן השולחן להסתלק, ומשכיח העובדה שאומות חזקות, אשר בכוונות השמדה דבקות, מעולם לא שוכנעו במילים מתוקות, לחדול מדרכי דרכיהם הדליקות, כי אם רק בכח הכנעה וסנקציה, ואף פעם לא בקרקס הבטחות ומאגיה.