ניגוני אהבה מסתלסלים מראשך, גדלים וחיים מנימי נשמתך, מטמינים הרעיון, מתכסים בדימיון, נעטפים בעורך, נקווים בברק עינך. ונשמת עמך חוזרת באפך, נושאת משמעותה אל חדרי ליבך, ממשיכה, נשמטת בין סדקי אצבעותיך, וחוזרת באפך, מדברת מאדמתך, ממשיכה, נשכחת ממילותיך, עת נצבעים פני נחלתך בצבעי גבולך, עורקי חייך בתחומי סיכוניך, ושוב נושבת באפך, רואה אתה אותה חיה בזכרונך, עת נוגעות ידי אבותיך בידך, וידי שניכם באבניך, והיא עוזבת מגע ידך, נשכחת משפתך, שעה שחבלי ארצך מומרים בקווי הבנותיך, אופקי נופך באחוזי חישוביך, מרחבי זכרונותך בשטחי מריבתך, מתמוססים הם בחלקת מילותיך.
ובבת חיוכה, גוון פניה השמחה, של הגבירה האמריקנית המושכה, סובבה הגבירה אותך, חידשה עורך, כיסתה שכבתך, והלבישה חלומך באדרת רקוחה. ונשמת עמך עוד מנצנצת בעינך, מבקשת שלא תותירה בתרדמתך, כשהיא מתדפקת על פתחי לבבך.
הקריקטורה פורסמה בYnet ב-8.7.2010
caricatal.wordpress.com 