ואומות העולם שותקות, בכיסיהן העמוסים חירויות, בחליפותיהן המצוחצחות מזכויות, באותם כיסים שבהתלהטויותיהן היום יומיות, הן ממלאות, בדאגה לחיי אדם, בחירויות, ארבע שנים תמימות ועוד, במים ריקים את פיהן ממלאות, ארבע שנים שהורגלנו בהם שהן מחרישות, ארבע שנים ועוד, שהרגלנו עצמנו לעובדת מציאותן של השתיקות, ארבע שנים ועוד, שאלו השתיקות הן עדויות, עדויות שותקות שהן כהודאות מפורשות, שהרגלנו עצמנו לשתוק גם כשמדובר בדיני נפשות, אל מול אומות עולם מתכחשות, אל מול קהיליות, מוסדות והנהגות מטושטשות,  אל מול אלו שאת מוסריותנו בשגרת יומן שוחטות, התהלכנו כמו היו אלו האינסטיטוציות פרות קדושות, ארבע שנים, אגודל בצד עקב, רק זעקות שקטות.

הקריקטורה פורסמה בYnet ב-25.6.2010