כשרוח האיום מתגנבת, בעד החלון הפתוח מתעופפת, בקלילות על פני המערב חולפת, מרקדת סביבו, עת ינום תנומתו, מתפנק במתיקות חלומו.  ופתע קל קרן שמש מאירה מתקן העשרה, אז יפקח את עיניו רק עד כדי מחצית, ויזהיר בקולו את הגרעינית, יביט בשעונו, והנה כבר נרדם בשנית. שבועיים ימים ועוד כמה חודשים ועד לתום השנה, ושוב, כמה מתוקה השינה. וריחות העשרה מתגברים נישאים אל אפו, עת רפובליקה סינית תעשיר את שנתו, ובעוד מנגינות העשרה ואיום ברור יזומזמו אל אזניו, יפקח עיניו, ושוב ינעים בצליליו אזהרות חלושות, לא מפורשות. ועיניו כבר מותשות, ותנומה מתוקה שוב נופלת עליו, ורוח האיום מנשבת על פניו, אך אין הוא ניעור, אין הוא מקיץ, רק מדי פעם מציץ, ונרדם.

הקריקטורה פורסמה בYnet ב-9.2.2010