עם עזיבת היועץ תפקידו, נותרים אנו לתהות על יעודו, על דרך עם, אומה ונבחרים, בדרכי עפר, במורדות ובהרים. יתכן ובשיפוץ, ליטוש, טיוח וריטוש עינייני האומה, קל לעיתים לאבד את הראש ולהניח את הדעת ההלומה, אולי מכובד המשא, גודש הסמכויות, העצות, התיקונים, אולי עקב תהיית הזכויות ושפע המידע. יתכן וקל לפסוע בהינשא ראש על אדמה חרוכה, ולהותיר אותנו רק צופים, זוכרים את שקיוינו, ומקווים לבא.

"יהודית" צויירה על ידי מיכאלאנג'לו ב-1509 כפרט פינתי ושולי כמעט מבין שפע דמויות ומאורעות תנ"כיים צבעוניים מלאי חיים ועוצמה שצייר מיכאלאנג'לו במשך ארבע שנים על תקרתה המפורסמת של הקאפלה הסיסטנית. בציירו את "יהודית" בחר מיכאלאנג'לו להכניס אותנו דווקא לעיצומו של המאורע, כשריח הסכנה עודנו באוויר עת יהודית והמשרתת שוהות עדיין מעבר לקווי האוייב, השומרים הרדומים משמאלן וגופתו של הולופורנס מימינן, יהודית והמשרתת בעדינות, בשמלות בוהקות, בשיער אסוף ועטוף, מניחות את ראשו הכהה, האפל וסתור השיער של הולופורנס על הטס, על הצלחת ומכסות אותו במפת בד, מיכאלאנג'לו סחף אותנו כדרכו אל הסיפור עצמו, אל תוך החוויה, אל התחושה בעיצומה של הסערה, כשהוא מקפיא את המומנטום הסוער דווקא ולא את רגע הניצחון הרגוע כפי שבחרו רוב האמנים להדגיש עד אז.  מיכאלאנג'לו בואונארוטי (Michelangelo di Lodovico Buonarroti) שהיה אמן בכל רמ"ח איבריו, פסל, צייר, אדריכל, משורר, מסור למקצוע אולי יותר מכל אמן אי פעם, היה יחד  עם לאונרדו דה וינצ'י לאחד מאבני היסוד של אמנות הרנסאנס, בעוד ציירי אותה תקופה התמקדו ביופי ובאסתטיקה החיצונית, מיכאלאנג'לו שיכלל את כל אלה והוסיף להם מימד רוחני-חווייתי, מאמנותו ניתן ללמוד על היחסים החברתיים המרתקים בינו לבין הקהל ובכלל בין האמן לבין קהלו, מיכאלאנג'לו הכניס בציוריו ופסליו את כל עוצמתה של החוויה הרוחנית כדי להעביר לקהל את האווירה כולה ולסחוף אותו עימו למסע הרוחני.

בעידן שבו אמנות האיור לא זוכה להיכלל בזירת האמנות כי נושאיה ורמתה  פשוטים מדי על פי מבקרי האמנות, בעידן בו לאמנות נדרשת  פחות ופחות מיומנות טכנית, פחות השקעה ומסירות מצד האמן, מעניין לראות איך אייר למעשה מיכאלאנג'לו, אולי גדול האמנים, את התנ"ך, את סיפורי הבריאה, את הניסים, הגבורה, איך דווקא לאמנים של פעם לא היתה שום מגבלה על נושאי ומושאי האמנות, ואיך פרט טכני קטן, כמו מיקום גיאוגרפי של יצירה, במקרה זה על תקרת הקאפלה בוואתיקן, הופכת אותה מאיור לאמנות.

הקריקטורה פורסמה בYnet ב-24.1.2010