פירורי שלג וכפור נופלים מן הרקיע, שלג ומטר בערבוביה, עת רקיע מחליף דעתו, עושה ככל אשר יעלה על רוחו…

משהומטרו אותיות מ.ח.ל. בקלפי נמנמני ובחרו להעיר את השמש על הגוש הימני, אמר הגוש: בידך נפקיד גורלינו, לך אתה זה בכוחנו, כי קולך קולנו, אמונתך אמונתנו, השקפתך השקפתנו, הפקידו בידיו תיבת אידאולוגיה, אוצר תקוותם וערך. אך הנה שלג עז המטיר הנבחר וכיסה את הדרך, ובעת נעלמת הדרך, יחבא גם הערך, ובאין דרך וערך, רק שלג רב על אם הדרך, לא ברור אם פונים בה ימינה או שמאל, בדרך, אם ישר או עקום הוא האין-יש ערך ומיהו מורה הדרך.

הקריקטורה פורסמה בYnet ב-30.11.2009