שפעת החזירים

swine flu AvitalAlter

 "…שלא יאמר אדם נפשי קצה בחזיר, אלא יאמר מה אעשה ואבי שבשמים גזר עליי" (שמות כ' כ"ו, רש"י) 

הם מתפלשים בבריכת דיו, מבשמים מכונות דפוס, חיים בדיר(ה) להשכיר לממעיט במחיר, פורחים באוויר, קורעים את העיר, חיים בבתי הקפה, מהיד לפה (הפצ'י…) מתחת לקו היופי, באוויר דליל אופי, בין נמלה חרוצה, חתולה צנועה, וידידו הטוב של האדם, הם אנדרדוג עצלן, כעור, עריץ, גרגרן. מאורוול (ג'ורג'), לסלנג, לתנ"ך, לקוראן, מהשמיים לספרות, לפובליציסט, לשרלטן, לא שפר על החזירים גורלם…

ישנו מקום שבו זוכים החזירים לעדנה: לצד הפופקורן, על הספה, בתוך הצבעוניות העזה, העגולה, היפה והנקייה של וולט דיסני, בעולם התום והילדותיות המתוקה, מחוץ למסך של וולט דיסני הם חוזרים לעולם של אורוול ("חוות החיות") ומסך הCNN , הם קודרים ומדבקים (שפעת, טומאה) שתלטנים (עריצי "חוות החיות") מרעישים (הנחירה המפורסמת) מזיעים ("sweat like a pig ") מלוכלכים ואשמים.

 

Edvard Munch - Melancholy Laura (detail) 1899

El Greco - The Tears of ST Peter (detail) 1580's

St Sebastian El Greco1600

אף אמן לא צייר דמעות והתרגשות כמו אל גרקו, אף אמן לא צייר דכדוך, ייאוש וחולי כמו אדוארד מונק, שני אמנים שציירו רגש והצליחו להעביר רגש אותנטי אל הצופה, שני אמנים שמה שעניין אותם היו בני האדם, החוויה האנושית, והם מצאו את כל הדרכים להביע אותה

בין החלום המתוק של דיסני לחלום הבלהות התקשורתי, בין האופוריה לפאניקה, באמצע, ביניהם, היכן שפעם שכנו אל גרקו ואדוארד מונק, ישנו חלל, יש קיר פנוי, יש שטח מוכן לשימוש, שרק מחכה שהאמנות ואמצעי ההבעה והתחושה האחרים, ישובו לשכון בו. הצופים כבר כאן, מזמן.