Guests from the U-S

פיטר ברויגל  צייר את “משל העיוורים”  ב1568.

פיטר ברויגל האב, משל העיוורים, 1568, הגלריה הלאומית, נאפולי

 ציורו המפורסם של ברויגל, זכה לפרשנויות רבות במשך השנים.

את דמויות העיוורים בציור ניתן לראות בנקל, עם זאת מהמבט של רוב הדמויות ניתן להבין שאותנו אין הן רואות. הדרך כמו נקבעה מראש ע”י המוביל ובעקבותיו המובלים שחלקם מובילים הם בעצמם, הדמות המובילה בראש, נוטה “קדימה” ומביטה הישר בפנינו, יוצרת קשר עמנו הצופים, כמו היתה אומרת – זו הדרך בה כולם הולכים, גם אתם תלכו בה…

אין הדמויות רואות את הנוף המקומי או הכללי, לא השדות, לא העצים ולא הכנסייה ברקע (שחלונותיה מקבילים לעיניהם שלהם) והנה, הוחלפה כאן לרגע קט ובהשאלה, הכנסייה, בדמוקרטיה, בחרות, בזכות לריבונות ומי ידע את הדרך? מי ידע להוביל? מי יקבע המסלול? האם מי שהיו תמיד נציגי הדמוקרטיה רואים אותנו, שומעים קולנו, מחשיבים אצבעותינו? או שמא סיוע כלכלי ובטחוני מבטל את כל אלה? האם מדיניותם של המדינאים המובילים (שלא זכו להיכלל בקריקטורה הפעם) רואה את הדמוקרטיה שלנו? את החלטת הרוב במדינת ישראל? האם המנהיגות האמריקאית שומרת על הדמוקרטיה הליברלית שלה ועקרונותיה שכוללים בין השאר הקשבה לעם, הקשבה לרוב, ספקנות וביקורת על דרך אחת יחידה, בניגוד לאומות אחרות אנטי דמוקרטיות שדרכם היא אחת ואין לערער עליה?

הקריקטורה פורסמה בYnet ב-29.7.2009